עמק החולה תחום לאורכו במדרונות של שולי בקע הירדן – רמת הגולן ממזרח והרי נפתלי ממערב. גבולו הצפוני במדרגות המתרוממות לגובה כ-200 מטר מעל פני הים בין כפר יובל ומעיין ברוך לבין מורדות החרמון. גבולו הדרומי ברמת כורזים, המתרוממת בקו מחניים - משמר הירדן.
עמק החולה הוא עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל". העמק הוא חלקו הצפוני של בקע הירדן, שהוא חלק מהשבר הסורי-אפריקני. מצפון לו עמק עיון ובקעת הלבנון, ומדרום לו בקעת כנרות.
עמק החולה היה בעבר מקום מנוחה ו"תדלוק" חשוב לעופות בדרך הנדודים מאירופה לאפריקה
ובחזרה. הביצות והאגם שימשו כמעון לעשרות אלפי מיני עופות. מלבדם התקיימו כאן מינים רבים
של דגים וצמחים נדירים, עולם קסום, מופלא ומסקרן של חי וצומח.
מיד לאחר קום המדינה הוחלט לייבש את הביצות ואת אגם החולה ולהפוך אותם לשדות חקלאיים. מבצע הייבוש החל בשנות ה-50. אנשי מדע וחובבי הטבע בישראל התנגדו לכך ופעלו בכל כוחם לשמר לפחות חלק מנופי האגם, התמדתם השתלמה, שטח בן 3,200 דונם הוקדש לשמורת טבע, השמורה הראשונה בישראל, שהוכרזה רשמית בשנת 1964. למרות זאת, מינים של צמחים ובעלי חיים שחיו כאן בעבר, לא הצליחו לשרוד ונכחדו מן המקום.
באמצע שנות ה-90 הגיע לסיומו שלב נוסף בשיקום עמק החולה, כשני קילומטרים מצפון לשמורת החולה - הצפת 1,000 דונם אדמות כבול. מקום זה הוצף ממילא באופן טבעי לאחר כל חורף, משום שקרקע הכבול שנותרה מהאגם המיובש שקעה מתחת לגובהה המקורי. הצפת השטח משפרת את איכות מי הכינרת: המים "נחים" לפני שהם מגיעים לכינרת, ובמשך הזמן הזה שוקעים החומרים הארוגניים שבהם, שעד כה עשו את דרכם לאגם וזיהמו את מימיו.

האגם החדש, ה"אגמון" - אגם החולה עשיר גם הוא במיני עופות וצמחים ונעשית בו פעולת השקיה של מיני צמחים שנכחדו בעת הייבוש.
החיות שחיו באגם הם: לוטרה, חתול ביצות, חזיר בר ומכרסמים שונים, זוחלים כגון מיני צבים, ומיני דו-חיים, בהם המין האנדמי עגולשון שחור-גחון, שככל הנראה נכחד לאחר ייבוש האגם. כיום ישנם באגמון עשרות אלפי עופות, ביניהם עגורים, חסידות, שקנאים, קורמורנים ומיני אנפות השוהים בשמורת החולה ונהנים מהאגם, מהביצות וגם משפע המזון שקיים בעמק החולה בכלל. יותר מ- 200- מינים של עופות המים למדו להכיר את יתרונות השמורה והם מבלים כאן בהמוניהם. השמורה גם משמשת להם מקלט לצמחי מים נדירים, כמו אירוס ענף, גומא הפפירוס ונימפאה לבנה. בשמורה רועים תאואים שמדמה אחו פתוח.
בשמורת החולה עוסקים גם בהשבת מיני עופות שנכחדו מנופי ישראל, כמו למשל מבצע להשבת העיטם לבן הזנב לטבע.
בעמק החולה נמצא ראשו של נהר הירדן, הנוצר מהתמזגותם של שלושה נחלים עיקריים: נחל שניר (חצבאני), נחל חרמון (בניאס) ונחל דן. כמה נחלים נוספים זורמים בעמק ומתנקזים לירדן בהמשך נתיבו.
מרבית שטחי עמק החולה מעובדים כיום בחקלאות אינטנסיבית, הכוללת גידולי שדה, פרדסים ומטעי פרי אחרים. בעשורים הראשונים לאחר ייבושו של האגם היו בעמק גם בריכות דגים רבות, אולם מרביתן יובשו בשל חוסר כדאיות כלכלית מאז תחילת שנות ה-80. משנות ה-90 התפתח באזור מאוד ענף התיירות, וכיום מוצעים כמעט בכל יישובי העמק בתי מלון ובעיקר צימרים - לתיירים הבאים לבקר בנופי המים הייחודיים של האזור ולישראלים המחפשים מקום לנוח ולהנות מהנוף הארצישראלי. בין מוקדי התיירות העיקריים נמנים שמורת הטבע תל דן ושמורת החולה, אגמון החולה המשמש מוקד צפרות, פעילות רפטינג באפיקי נחל שניר והירדן וטיולים לאורך ערוצי שאר הנחלים בעמק.

במיני ישראל תוכלו לראות את אגם החולה ובו מיני ציפורים הנהנים ממימיו. כמו כן, אם תביטו היטב תוכלו לצפות בתיירים העושים ראפטינג במימיו של נחל הירדן.