בית שערים
בשפלת הגליל התחתון בקריית טבעון, ממוקמת גבעה, בגבעה זו נתגלו מערות ענקיות ומפוארות ששימשו כבית קברות מתקופת המשנה והתלמוד.
אלכסנדר זייד שהועסק כשומר במסגרת הקרן הקיימת לישראל חיבב ארכיאולוגיה ונהג לחפור ליד היישובים שבהם התגורר.
בעת שאלכסנדר זייד רעה את צאנו בסמוך לשייח' אבריק, גילה במקרה פתח של מערה ודיווח על כך לאוניברסיטה העברית. ואילו הם שלחו את הארכיאולוג בנימין מזר מן האוניברסיטה בכדי לחפור באזור.
הוא העלה השערה שמדובר בבית שערים, דבר שהתאמת עם גילוי הכתובת במערה הראשונה.
במהלך החפירות נמצאו כ-100 מערות חצובות שלהן דלתות אבן מעוטרות ובכמה מהן נותרו עשרות ארונות קבורה מאבן (סרקופגים) עטורים באלמנטים יהודיים
כגון תשמישי קדושה, מנורת שבע הקנים וכתובות רבות בעברית, יוונית, ארמית
ותדמורית.
ידוע שרבי יהודה הנשיא העביר את מושב הסנהדרין בחצי המאה ה-2 לבית שערים. למרות, שאת שנותיו האחרונות העביר בציפורי בעקבות מחלה קשה ושם בציפורי ערך את המשנה.
בקשתו הייתה להיקבר בבית שערים. הוא, אשתו וילדיו.
בקשתו התממשה ומאז שנקבר שם בתחילת המאה ה-3, נעשה בית העלמין של בית שערים כמקום מקודש ורבים מכל רחבי העולם ביקשו להיקבר על ידו.
בית שערים נחשבת לאחת התגליות המרתקות ביותר בארכיאולוגיה הישראלית.
בפארק מיני ישראל ניתן לראות את חזית המערה הראשית, את העיטורים המפוארים ואת כל הסיפור לשמוע במקום.