מערת המכפלה – אגדה יהודית
האגדה מספרת על האיסור דיבור בעברית במערת המכפלה..
בתקופה שהעות'ומנים שלטו באיזור, הם התירו כניסה לאנשים שאינם מוסלמים להכנס למערת המכפלה תמורת תשלום.
שלושה יהודים צדיקים טיילו בחברון וכשראו את מערת המכפלה החליטו להיכנס ולבקר בקברות אבותינו. הם חיפשו מישהו שידריך אותם וכשפגשו מורה דרך הוא שאל אותם אם הם יודעים לדבר בשפה נוספת חוץ מעברית? לאחר שהם ענו בחיוב הוא בקש מהם להימנע מלדבר בשפה העברית בתוך המערה.
הם הגיעו לפתח המערה והשומר המופקד בכניסה גבה את התשלום לשלושתם עבור הביקור והזכיר להם את איסור הדיבור בשפה העברית בתוך מערת המכפלה. שלושת הצדיקים לא הסכימו לתנאי הזה והתחילו בויכוח עם השומר ולנסות לשכנע אותו שיסכים שהם ידברו בשפה העברית, אך ללא הועיל.
הצדיקים החליטו שהם מוותרים על הביקור ועל כספם אם שוללים מהם את הזכות לדבר בשפת הקודש-העברית.
האגדה העברית רואה את השם חברון כצירוף המילים "חבר נאה", רמז לאברהם אבינו- חברו הנאה של הקדוש ברוך הוא. הערבים קוראים לחברון בשם אל'חליל, הכוונה היא האוהב או הידיד.
