"לו הייתי רוטשילד
אבה דגה דגה דבה דבה דבה דבה דם
כל היום הייתי בדה בם
לו הייתי איש עשיר
אז הייתי נח קצת
אבה דגה דגה דבה דבה דבה דבה דם
כל היום הייתי בדה בם
היידל דילדל דיידל איש עשיר...." מילים ולחן: ג'רי בוק ושלדון הרניק
 שדרות רוטשילד תוכננו בסגנון השדרות הרחבות באירופה. עצי השדרה הראשונים נטעו בידי ילדי תל אביב בט"ו בשבט תר"ע (1910). הבתים בשדרה מייצגים את התפתחות סגנונות הבנייה בתל אביב: הבתים בחלק המערבי של השדרה, היו חלק מאחוזת בית, ומייצגים סגנון בנייה ישן ונמוך, בהמשך השדרה נבנו בתים בסגנון אקלקטי (בית הפגודה, בית סותביס) ואילו בהמשך ישנם בתים בסגנון הבאוהאוס, בסגנון הבינלאומי ועד הסגנון המודרני עם קירות המסך (קירות זכוכית) של מבני המסחר והתרבות.
שדרות רוטשילד נוצרו כתוצאה מהמבנה הגיאופיזי של תל אביב: כיוון שהעיר נבנתה על דיונות היה צורך ביישור החולות לפני הבנייה בשל הפרשי הגובה. החולות שנחפרו יצרו משטח שאינו מתאים לבנייה, עליו החליטו לטעת את השדרה.
הנטיעות החלו בט"ו בשבט תר"ע (1910). תחילה נטעו בצדי השדרה עצי ברוש ובמרכזה ערוגות פרחים ודשא. בדצמבר 1910 הוחלט בישיבת ועד תל-אביב לקרוא את השדרה על שם הברון רוטשילד ולהסמיך את מרדכי בן הלל הכהן ואת מאיר דיזינגוף לכתוב מכתב לברון ולהודיע לו כי הבולוואר נקרא על שמו. בגלויות ובמקורות מתקופה נקראות השדרות לעתים שדרות בנימין או "הבולוואר".
במרכז השדרה, בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, שכן קיוסק קטן שהיה הראשון שנבנה בתל אביב. הקיוסק היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד, אשר תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברסקי, וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית. ועד הקהילה של אחוזת בית לא הסכים תחילה להקמת הקיוסק מחשש שהמקום יהפוך לאזור כמו שוקי יפו של אותם ימים, ורצה לשמור על השדרה הצעירה כאזור שקט למגורים ופנאי. האישור להקמת הקיוסק נדחה בבקשה הראשונה, אך לבסוף אושרה הקמתו על ידי הוועד ובחסותו, בתנאי שימכור משקאות קלים בלבד. הקיוסק היה נקודת המכירה של משקאות "גזוז", ומאוחר יותר קיבל אישור למכור גם משקאות חריפים. סמוך לקיוסק הוצב פנס הלוקס, הוא פנס הרחוב הראשון של העיר (הפנס המקורי מוצב כיום בקומת הקרקע במגדל שלום).
שדרות רוטשילד הן אחד המקומות המרהיבים בתל אביב, והן מושכות אליהן תיירים רבים, בין השאר כדי לראות את האדריכלות המיוחדת שברחוב. לאורך השדרה מיוצגים שני סגנונות בנייה עיקריים: הסגנון האקלקטי המאפיין את הבתים הישנים ביותר הנמצאים בתחילת השדרה, שכונו גם "בתי החלומות", והסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס") המאפיין את רוב הבתים בחלק הצפוני שלה, שהוא חלק מרכזי מ"העיר הלבנה". המעבר ממה שמכונה "העיר האדומה" לתל אביב הלבנה מספר למעשה, באמצעות האדריכלות של השדרה, את תולדות הבנייה בתל אביב בתקופת היישוב ואת ההיסטוריה המוקדמת של האדריכלות הישראלית. רבים מכנים את השדרה "מוזיאון פתוח" של האדריכלות בתקופת היישוב בשל היותה מסלול שלאורכו ניתן ללכת ולהתרשם מן ה"מוצגים".
בפארק שוחזרו מספר מבנים אשר קיימים בשדרות רוטשילד וחלקם: בית הפגודה, אנדרטת המייסדים, היכל העצמאות, בית הפסלים, בית מוזס ובית הישג. תוכלו לראות את תושבי העיר יושבים בבית קפה מתחת לשמשיות ומעבירים את זמנם בנעימות. בחשיכה הלילית, במיני ישראל, האורות בתוך המבנים נדלקים והעיר מוארת בכל הדרה.