בקעת תמנע
פארק תמנע הנמצא כ-30 ק"מ צפונית מאילת, נמצא במרכזו של העמק האדום בשולי הערבה ובשטח המועצה האזורית חבל איילות. גודלו של הפארק הוא כ- 60 ק"מ רבועים ובנוי בצורת פרסה התחומה במצוקים תלולים, ובאזור שורר אקלים מדברי קיצוני.
בבקעת תמנע תופעות גיאולוגיות נדירות ואתרים קדומים הקשורים בכריית נחושת, והידועים כמכרות שלמה המלך. במרכז הבקעה מתנשא הר תמנע, ובו עמודי שלמה, שלשה עמודי אבן חול שנוצרו מבליית מי הגשם.
הפארק נוצר מפעילות טקטונית לפני עשרות מיליוני שנים כחלק מהשבר הסורי-אפריקני.
הפארק פותח בפני המבקרים "חלון גיאולוגי" יוצא דופן ובו נחשפות תצורות סלע מרהיבות עין - מצד אחד, הגרניט חדת הקצוות בהר תמנע ומולה הקווים הרכים של מצוקי אבן החול הלבנה והאדומה העוטרים את הפארק.
האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הניאוליתית בשל עפרות הנחושת המצויות בבקעה. נמצאו כלי צור במקומות חניה מהתקופה הניאוליתית הקדם-קירמית ב'. אין להניח כי בתקופה הניאוליתית הקדם-קירמית כבר היה מצוי הידע הנחוץ להפקת נחושת מתכתית מעפרות. משום כך עסקו כנראה בתמנע בתקופה זו בליקוט "אבנים יפות" לייצור קישוטים.
מחשופי נחושת נמצאים בתמנע בשלוש שכבות: בסלעים מגמתיים בדייקים. בסלעי דולומיט שם יש שכבות או עורקים של נחושת עם מנגן, ובאבן החול הלבנה שם הנחושת נמצאת ספוגה בסלע או בתרכיזים המגיעים ל-40% נחושת.
כריית הנחושת בתמנע החלה לפני למעלה מ-6,000 שנה, בשלהי האלף החמישי לפני הספירה. הנחושת הייתה המתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה וההפקה לכל שלביהן.
בפארק תמנע נמצא המכרה הקדום ביותר בעולם והשייך לתקופה בה למד האדם לראשונה להפיק נחושת. מכאן גם החלה המהפכה הטכנולוגית בתולדות האנושות לשימוש במתכת לצרכי היום-יום. במאות ה12- 14 לפני הספירה הקימו משלחות מצריות בנוף עוצר נשימה, מפעל אדיר לכריית והפקת נחושת.
ההסתכלות הכוללת על אתרי בקעת תמנע וסביבתה הקרובה מגלה שילוב מרשים של אתרי פולחן במערך התעשייתי של הכרייה וההתכה של הנחושת. בתמנע נמצאו אתרי פולחן קדם-היסטוריים ואתרי פולחן של המדיינים מתקופת הברונזה. אתר הפולחן המרשים ביותר הוא מקדש לאלה חתחור. האתר התגלה סמוך לאחד מעמודי שלמה. השרידים הקדומים ביותר תוארכו לפי הממצא הארכיאולוגי לתקופה הכלכוליתית המאוחרת כנראה שאז לא היה זה אתר קדוש. גבוה מעל למקדש, במצוק אבן חול אדומה, נחשף תחריט המתאר דמות מלכותית של רעמסס השלישי המגישה מנחה לאלה חתחור. משמאל לעמודי שלמה מזהים בבירור סלע דמוי פטרייה שנוצר באבן החול מבליה על ידי הרוח.
במאות ה- 1-2 לספירה, חודשה הכרייה במקום על ידי הרומאים ולאחר הכיבוש הערבי על ידי הערבים.
מפעל הנחושת שהיה בתמנע שכלל פעילות כריית הנחושת התחדשה לאחר קום המדינה, וב-1951 הוקמו מכרות חדשים על בסיס כלכלי. בשנת 1954 הוקמה חברת מכרות נחושת תמנע כחברת בת של החברה הממשלתית מחצבי ישראל, ובשנת 1959 היא החלה בכרייה מסחרית של הנחושת, בעשרה מכרות פתוחים ותת-קרקעיים, באמצעות ציוד מכני כבד.
ב- 30 השנים האחרונות האתרים בפארק תמנע נחפרו ונחשפו על ידי משלחת הערבה בראשותו של פרופסור בנו רוטנברג.
בפארק מיני ישראל תוכלו לראות תעתיק של המכרות, את הפטרייה, עמודי שלמה ואת התחריט בסלע.